body count

יום שלישי, 29 בספטמבר 2015

ניו- יורק


בנתיבי השתי וערב,
כאן החזק הופך לטרף,
ואלוהים כאן פוסח,
על שתי הסעיפים.

צלם הסתיו על הלוחות,
לחלש נותן כוחות, 
ההמון חפץ לבכות,
ואין יכול הוא לחכות
לרגע המתאים.

אדם, אדם בתוך שורה,
בלא כרטיס, בלא תמורה,
כלאחור יחזור על צעדיו
במהרה.

ספוג של דימויים,
מטרת החרדות.
חפץ למצוא שפות וניבים,
בלא קללות, בלא פקודות.

כי מזמן לא ידעו כאן מלחמה,
הכל במה, ואין דממה,
וגם היד הנעלמה,
עושה עצמה כאילו נעלמה.

בטיים סקוור, חמוש בריבולבר,
רוצה שכל זה יגמר,
ובשלטים כתוב הכל עובר,
חביבי...

יום שלישי, 28 ביולי 2015

J'accuse


ואתם יצרתם דור של אינטלקטואלים רעבים,
ללחם חוק, וגם לסדר. וגם ליין שרפים,
הם צמאים, אך במינון.

צד לצד, כמו עין תחת עין,
נושאים תפילה למשהו שנון.

כדי לצאת ידי חובה,
בהשליכי רימון, של נפש דאבה.
אל מול הזיכרון, אל עבר הדממה.

באים לציין הכל, כדי לשאול
בדיעבד, מדוע? וכיצד?