body count

יום שלישי, 7 בדצמבר 2010



1.
כאשר ניסיתי להירדם מצפייה ממושכת בטלביזיה בסופ"ש האחרון, המחשבות נתקעו לי בממד הפוליטי והטרידו את מנוחתי: כל העת חשבתי על הפוליטיקה המעגלית של האסון. האסון כעוד כלי לחלוקת משאבים מחדש. מהשוק אל החברה האזרחית, מהחברה האזרחית למדינה,בין הסקטור הציבורי. כמו בדיבורים על "כישלון במלחמת לבנון השנייה" והתקצוב החוזר של הצבא שבא בעקבותיו.כשלא יכולים לשנות לעתים מחכים למאורע הגדול, הטוטאלי. וכך קורה כי השיח אודות חלקות המשאבים מוצג כשיח של סדר עדיפויות במצב של חוסר. אך האסון תמיד משנה שיח זה, וכל כללי השיח כאילו מושהים לרגעים מספר, בכדי להטעין עצמם מחדש לצורך המשך ניהול משטר הקיום הנוכחי. כאילו הממד הדרמטי האווירונאוטי והסיקור נוסף "האח הגדול" של המדיה, כוננו את השריפה , כ"אסון לאומי" לצורך זה. הלאום הוא כמו הטבע, מיסטי ומיתולוגי.
במצב של מבנה חברתי מקוטב עד כלות.


2.
כשהצלחתי סוף סוף להירדם, ראיתי בעיני רוחי תיאולוגיה ומיסטיקה: את שיח התפקחות אל מול מאורע מכונן, מעמד הרי סיני, קריעת ים סוף, יותר הסנה הבוער. האובססיה של האי-נוחות בלהצביע על הפושע ומאידך גיליוטינות מכל עבר. אל מול האחר הגדול של הטבע. לא החלוקות המעמדיות אלא דווקא החלוקות האתניות , קטלגו את הבלתי נתפס. משם כבר עלה השיח הימי בניימי , על המזוזות, כאשר הוא מתחרה בשיח מודרני-רציונאלי על חלוקת משאבים אשר כבר חשבתי עליו קודם. מדברים גם על תרבות ארגונית עותומאנית- מנדטורית. כאילו נוסטלגיה נסתרת למצעדי צבא גרנדיוזיים, מטסים מרשימים , האחות הקטנה של הרכבת האוירית ביום כיפור.


3.
כשחזרתי לכרמל , לאחר הסופ"ש הדרמטי, כשחלק ממכרי נשרפו באוטובוס, מאידך החפ"ק של פעולות ההצלה אשר התמקם בחצר המעונות בהם אני גר כבר פורק. לא היה ריח עשן באוויר,לא רואים מהחלון את הנזק אשר נגרם לחורש. רק אתמול אמרו בטלביזיה כי אין שליטה על המצב. והיום כבר אני מתחיל לטובע בשלל מאמרי העמדה באינטרנט. מחכה למאמר סאטירי אשר יקשור בין שרשרת המסמנים של יערות מזרח אירופה, קרן קיימת, הייעור ככיבוש הקרקע ונס פח השמן.

פתאום נזכר בגידמאק: This is a Jewish tradition.-לראות את הכבאים מדליקים חנוכייה, בתום פעולות הכיבוי.כשהתעוררתי מזה סופית,הבנתי כי זה הוא משטר מנוכר ומרבד אשר ימשיך להשאיר אותנו ערים, והאסונות המדומיינים ימשיכו להרדים אותנו.









אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה